HOV logo BANNER

בעברית

Hebrew translation of Venezuelan Elections: HOV Solidarity Statement (December 1, 2006)

Read more ...

 

בימים האחרונים נפוצו שמועות על ניסיון להפיכה צבאית בוונצואלה. ע"פ הסימנים ה- CIA ומנהיגי האופוזיציה האנטי מהפכנית מכינים תוכניות על מנת לנסות שוב להדיח את הנשיא צ'אווס.

למרות שתכנונים כאלו להדחת הנשיא ולתפישת השלטון די רווחים, הפעם התווספו אליהם גילויים של מצבורי נשק וכן מערכה שלמה של דיס אינפורמציה ושקרים כנגד התהליך המהפכני בוונצואלה.

הממשלה העמידה את הצבא בכוננות מלאה. לעניות דעתנו, הדרך היחידה להתמודד עם ניסיונות נוספים לתפישת השלטון היא באמצעות גיוס של הפועלים וההמונים בוונצואלה, אותם אנשים אשר הביסו את הניסיון הראשון להדחת הנשיא ותפישת השלטון באפריל 2002.

שקרים על שקרים

ה"עיתונאית" האמריקנית לינדה רובינזון ירתה את הירייה הראשונה במערכה הנוכחית של הדיס אינפורמציה כאשר כתבה כי בסיסי אימון לטרוריסטים הוצבו על אדמת וונצואלה (כולל ארגון מוסלמי) ואולם לאחר מחאות מצד הרשויות בוונצואלה נאלצה לחזור בה ולהודות כי אין בידיה כל הוכחות לדברים.

קולין פאוול, אף הוא שותף למסכת השקרים ביחס למצב בוונצואלה. הוא הודיע כי ארצו מחויבת לשמירת ההסכם מיוני השנה בין השלטון והאופוזיציה, הסכם שקבע כי על האופוזיציה לכבד את ההליך החוקי כמו גם את השלטון הנבחר באופן דמוקרטי וכי את משאל העם המחודש יש לערוך ע"פ החוקה. מתברר כי מתוך מאות אלפי החתימות שהגישה האופוזיציה בתביעה לעריכת משאל עם מחודש בקשר לנשיא רבות היו שייכות לאנשים מתים ואחרות לאנשים שאולצו לחתום אחרי שהופעלו נגדם שיטות של הטעייה ורמייה. פועלים אולצו לחתום על העצומה תחת איום של פיטורין אם יסרבו לעשות כן. שום מילה על כך לא נשמעה מפיו של קולין פואוול או מפיהם של הקושרים בוונצואלה, רבים מהם מקהיליית האינטלקטואלים אשר השתתפו לאחרונה הועידה שכותרתה הייתה "האיום על הדמוקרטיה בדרום אמריקה: טרור, ניאו-פופוליזם וחולשתו של שלטון החוק". שום מילה לא נאמרה בנוגע לרציחתם של פעילי איגודים מקצועיים בקולומביה או על הדיכוי הממשלתי העקוב מדם בבוליביה. בין המשתתפים היה נשיא קולומביה אשר הנהיג לאחרונה מצב בו הושעו החירויות והזכויות האזרחיות והכוח ניתן לצבא.

בצד ההתגייסות של האינטלקטואלים לטובת האימפריאליזם ונגד הממשלה בוונצואלה ביקרו חברי איגודים מקצועיים של מדינות באירופה ואמריקה הלטינית בקראקס כדי להביע את תמיכתם באיגוד המקצועי ה-CTV המושחת והתומך בתפישת השלטון בעת שזה ערך את הקונגרס השנתי שלו.

חופש הביטוי בוונצואלה

אחד השקרים הגדולים המופצים לאחרונה נוגע בנושא חופש הביטוי ולטענתו אין כל חופש ביטוי בוונצואלה. למעשה וונצואלה היא אחד המקומות הבודדים בעולם בו יכולים קושרים, אנשי אופוזציה, לדבר בגלוי ברחובות ובאמצעי התקשורת על כוונתם להדיח את הנשיא שנבחר באופן דמוקרטי. גם הטענה כאילו הממשלה מדכאת את התקשורת האופוזיציונית וסוגרת תחנות שלה מצוצה מן האצבע. למעשה התחנה היחידה שנסגרה הייתה דווקא תחנה ציבורית קהילתית וזאת על ידי מנהיג של האופוזיציה וזאת מאחר ותחנה זו שירתה את המחוזות של מעמד הפועלים ותמכה בגלוי בעד התהליך המהפכני. מטרת מסע הדיס אינפורמציה היא לגרום לכך שההמונים בעולם לא יידעו את העובדות לגבי המתרחש בוונצואלה.

 

האם ניסיון הפיכה חדש הוא אפשרי?

למעשה, האופוזיציה האנטי מהפכנית חלשה היום יותר מאשר הייתה באפריל או בדצמבר 2000. היא זוכה להרבה פחות תמיכה עממית. יחד עם זאת, ברור שהמעמד השליט, יחד עם האימפריאליזם, יעשו ניסיון נוסף להדיח את צ'אווס. דבר זה יכול לקרות יותר מהר מאשר חושבים וזאת לאור החרפת המאבק המעמדי בכל אזור אמריקה הלטינית. האופוזיציה מקווה להישען גם על חלקים בצבא המתנגדים לצ'אווס כדי לנסות ולכונן דיקטטורה. אם תיכשל בכך האופוזיציה מבקשת ליצור מצב של אי שקט ותסיסה אשר ייאלצו את האימפריאליזם להתערב. למעשה כל אשר בידיה לעשות הוא לנסות ולהחריף את המצב הכלכלי וברור כי אין בידיה לאסוף אפילו די חתימות כדי לקיים משאל עם נוסף לגבי הנשיאות ואולם היא איננה מעונינת לגלות זאת כדי שלא לזרוע דמורליזציה בקרב שורותיה ובכך לחזק את המהפכנים.

למען תוכנית פעולה כנגד הפיכות עתידיות

ניסיון הפיכה נוסף יהיה, קרוב לוודאי, אלים יותר מאשר זה האחרון מאחר והריאקציונרים יודעים כי על מנת להצליח הם חייבים לחסל את האוונגרד של הפועלים.הקבוצות המהפכניות בוונצואלה געבשו הצהרה משותפת בה דיברו על כך שעם כשלון מהפכת הנגד יש לעבור למתקפה וכי אם העם בוונצואלה יתאחד עם הפועלים והאיכרים של אמריקה הלטינית ושאר העולם, הריאקציונרים יימצאו שהרבה יותר קשה להם לגייס מספיק כוחות חברתיים כדי לחולל הפיכה...עוד קובעת ההצהרה כי חייבת להיות תוכנית כלכלית אשר תטפל בחבלות ובבעיות החברתיות העיקריות של המדינה...לצורך כך, מוצע כי הממשלה, מנהיגי המפלגות האחראיות על התהליך המהפכני, הנהגת האיגוד המקצועי והארגונים ההמוניים האחרים יחלו בגיבוש תוכנית כלכלית, צבאית ופוליטית אשר תוכל להתמודד מול כל גילוי של מתקפת נגד מצד מהפכני הנגד. עיקרי ההצעה לתוכנית כזו יהיו:

מוביליזציה מתמידה של האנשים; אסיפות נבחרות של פועלים במחוזות השונים ובמפעלים המערבות את כל הארגונים ההמוניים, איגודים מקצועיים על בסיס מעמדי, קו-אופרטיבים ומפלגות התומכים בתהליך המהפכני, כדי לדון במצב וכדי לנסח תגובה מאוחדת. לכל ארגון ואזרח חייב להיות החופש המוחלט להגיש את הצעותיו אשר עליהן יש לדון בצורה ראויה.

האסיפות הללו תבחרנה וועדות להגנה על המהפכה ותהיינה אחראיות להכנת תוכניות חירום יחד עם הסקטורים הפרו-מהפכניים בצבא ובממשלה. וועדות אלו תיוסדנה על ידי נציגים, תהיינה זמינות לבחירה מחדש ותבחרנה על ידי כל אסיפה ברמה לאומית, אזורית ומקומית.

מטרת הוועדות הללו תהייה לארגן את הנוכחות הקבועה של הכוחות המהפכניים בכל אזור וכן לארגן הפגנות המוניות בהגנה על התהליך המהפכני כנגד תוכניות ההפיכה של האופוזיציה וכנגד ההתערבות האימפריאליסטית. במקרה של ניסיון הפיכה יהיה על האסיפות והוועדות לארגן הגנה על כל מחוז פועלים, את חלוקת המזון ואת התיאום בין הפעילויות החברתיות הנחוצות.

בה בשעה, יש לייסד וועדות להגנה על המהפכה בתוך הצבא וזאת על מנת לארגן את הסקטורים הפטריוטים והמהפכניים בתוכו.

אין לערוך מחדש משאל עם בנוגע לנשיאות וזאת בשעה שמארגני ניסיון ההפיכה של אפריל 2002 כמו גם את ההרס הכלכלי ממשיכים להלך חופשיים. יש להביא לדין מייד את כל הקושרים והרוצחים של הפועלים והאיכרים.

העמקת המהפכה

תוכנית זו יחד עם סדרת הצעדים הכלכליים המיועדים להעמיק את המהפכה, יסייעו בבידוד הפשיסטים ולהחלשת הבסיס החברתי של הריאקציה. בעקבות צעדי הדיכוי הכלכליים הבין כבר חלק ממעמד הביניים כיצד האופוזיציה שיטתה בו כאשר שיתקה את המקור העיקרי העשיר של המדינה – תעשיית הנפט וכיצד נדחפו מיליוני בני אדם לעוני הולך ומעמיק. החלק הזה של הזעיר בורגנות עשוי להתגייס לטובת התהליך המהפכני או להישאר נייטרלי במקרה הגרוע., דבר זה תלוי בהצלחת העמקת המהפכה יותר ויותר.

הממשלה התחייבה לפעול בצורה משמעותית בשטח החינוך והרווחה והמשאלים מראים כי למעלה מ-50% מן התושבים היו שבים ובוחרים בצ'אווס. יחד עם זאת, עתיד התהליך המהפכני ייקבע על סמך יכולתו של צ'אווס לפתור את הבעיות הלוחצות ביותר על האוכלוסייה וזאת בזמן הקצר ביותר האפשרי כמו גם העלאת רמת החיים.

הסתירות של המדיניות הכלכלית

האבטלה, אשר האופוזיציה מאשימה את הממשלה ביצירתה, היא למעשה תוצר המשבר של השיטה הקפיטליסטית בתוספת החבלה הכלכלית לה גרמו המעסיקים תומכי ההפיכה. הממשלה לא תוכל לפתור את הבעיה במסגרת השיטה הקפיטליסטית או תוך אימוץ של שיטה קפיטליסטית בעלת פרצוף "אנושי" יותר. הממשלה לווה עוד ועוד כספים מתוך תקווה שהתאוששות בכלכלה העולמית תגדיל את רווחיה של וונצואלה מן הנפט ותיתן למדינה מרחב לתמרון גדול יותר מזה של שאר מדינות אמריקה הלטינית. תחזית זו איננה מתמודדת עם הבעיות הכלכליות והחברתיות האמיתיות של וונצואלה אלא עלולה אף להביא להחרפת המצב. יצירת הקו-אופרטיבים הביאה למוביליזציה של מאות אלפי אנשים בוונצואלה. מגמת השלטונות להכניס את הקו-אופרטיבים לתחרות מול הסקטור הפרטי תהייה טעות חמורה. לקן-אופרטיבים הללו עשויה להיות משמעות עצומה בקשר לתהליך המהפכני.

 

שמירת המהפכה במסגרת המגבלות של הקפיטליזם והכוונתה לסוציאליזם?

באפריל 2002, לקחו עובדי קונצרן הנפט PVDSA שהוא הענף מס. 1 בוונצואלה התורם למעלה ממחצית ההכנסה הגולמית של המדינה, את הקונצרן לידיהם וזאת כתגובה לניסיון ההפיכה לו היו שותפים המעסיקים. הם סייעו להביס את התנועה הריאקציונית והראו כי שליטה של העובדים היא הדרך הטובה ביותר להלחם בשחיתות. כך קרה גם במקומות עבודה נוספים. הממשלה התערבה במספר מקרים כדי למנוע את פיטורי העובדים בידי המעסיקים ואולם הממשלה איננה מסוגלת להלאים מפעלים וחברות תחת הפיקוח הדמוקרטי של העובדים כפי שהללו דרשו מאחר ואין חוק המתיר הפקעה של מקומות עבודה ולכן, על הממשלה להעביר חוק כזה.

יחד עם זאת, הממשלה נקטה בכמה צעדים כדי להגן על הכלכלה הלאומית, צעדים הנראים בלתי אפשריים ברוב המדינות הקפיטליסטיות. למרות זאת, היא לא שברה מן השיטה הקפיטליסטית ולכן סופם להתחסל על ידי העסקים הגדולים. לדעתנו, הדרך היחידה להלחם בחנק הכלכלי היא על ידי העמקת המהפכה, הלאמת כל החברות הנמצאות ב"משבר" או שנסגרו, ונתינתם לפיקוח של העובדים. קונצרן הנפט צריך אף הוא להיות נתון לפיקוח עממי, יש להלאים את הבנקים ויש להפסיק לשלם את החוב החיצוני כך שניתן יהיה להשקיע את המשאבים הללו בצרכים החברתיים האמיתיים ובתיעוש המדינה.

צעדים אלו, מתחילים את התנועה בכיוון הסוציאליזם והדמוקרטיה של הפועלים, הם הדרך היחידה לשיפור תנאי החיים והדרך הטובה ביותר להבסת ניסיונות הפיכה נוספים.

כפי שניתן לראות במאורעות של אפריל ודצמבר 2002 בוונצואלה, בהתקוממות בארגנטינה בדצמבר 2001 ובתנועה הנוכחית בבוליביה, הדרך היחידה להבסת הריאקציה היא באמצעות ארגון המוני ומוביליזציה של מעמד העובדים. במאבק הזה, הסולידאריות בין העובדים מכל רחבי העולם היא הכרחית על מנת למנוע מן האימפריאליזם מלחסל את המהפכה באמריקה הלטינית. ההמונים ברחבי היבשת כבר מראים את הדרך, מוונצואלה לארגנטינה ומקולומביה לבוליביה. חמושים בפרוגרמה מקורית והנהגה מהפכנית, הנצחון מובטח. זוהי מטרת המהפכנים בוונצואלה, בוליביה ושאר היבשת.

 

15 בנובמבר 2003

 

.[Back to In Defence of Marxism][Back to Hebrew]

 

Read more ...

מאת אלן וודס - תרגום מאנגלית שחר שניצר

כבר מלכתחילה, נאבקנו כנגד ניסיונות האופוזיציה, בגיבוי האימפריאליזם האמריקני, לסלק את ממשלתו המתקדמת, שנבחרה באופן דמוקרטי, של הוגו צ'אווס. הסיבה לכך היא שמפלה לצ'אווס תהיה בגדר של מהלומה ניצחת לפועלים ולאיכרים בכל רחבי אמריקה הלטינית. במלחמה מעמדית זו שורטטו הקווים באופן ברור ויש צורך לקחת צד באופן ברור ובלתי משתמע לשני פנים.

המאבק למען שינוי חברתי בכיוון הסוציאליזם כולל שורה של קרבות. הפועלים והאיכרים מתמודדים בהם מול האויב המעמדי - אדוני הקרקע, בעלי הבנקים, הקפיטליסטים והאימפריאליסטים. רק דרך השתתפות ההמונים בקרבות אלו, במלוא המרץ והנחישות שלהם, הם מסוגלים לצבור את הניסיון הנחוץ על מנת לעלות לרמה הנדרשת לביצוע שינוי חברתי עמוק.

מקומם של המרכסיסטים המהפכנים הוא שכם אל שכם עם אחיותינו ואחינו למעמד. תמיד נימצא בשורות הראשונות של המאבק תוך מאמץ לדחוף את התנועה קדימה ובאותה שעה, תוך ניסיון להביא את כוח החלוץ לעבר התוכנית וההשקפה של המהפכה הסוציאליסטית. עם התפתחות המאבק המעמדי, הפועלים והאיכרים של ונצואלה הבינו כי עליהם להנחיל תבוסה מוחצת לאוליגרכיה ולאימפריאליזם במשאל העם. יש הכרח להשאיר את חבורת הגנגסטרים הריאקציונית הותיקה מחוץ לארמון הנשיאות! זוהי המטרה המיידית וההכרחית. לאופוזיציה אין ולא כלום עם הדמוקרטיה. אישים ריאקציוניים כמו פדרו קרמונה ואנדרה פרז מתארים את עצמם כ"דמוקרטים" בעוד שהכל יודעים שהם אינם אלא אויבי הדמוקרטיה, כפי שנראה בבירור בניסיון ההפיכה הצבאית של ה-12 באפריל 2002. קרלוס פרז עצמו, רפובליקני דומיניקני אשר נמלט מהאשמות בגין שחיתות, הצהיר לאחרונה כי הדרך היחידה לסלק את צ'אווס היא תוך שימוש באמצעים אלימים ואח"כ תידרשנה 5 שנים של דיקטטורה! ג'ורג' בוש (שמעולם לא זכה בבחירות הוגנות), נתן גיבוי לניסיון ההפיכה הריאקציוני. נאומיהם של שני האישים הנ"ל בנוגע לדמוקרטיה אינם מעוררים אלא גיחוך וגלי צחוק.

אנו רק יכולים לשער איזה סוג של דמוקרטיה היה משתרר בוונצואלה אילו היה מצליח ניסיון ההפיכה של 2002. אנו עדיין זוכרים את שני ימי ההחשכה מרצון של התקשורת המקומית כאשר באותו זמן נערך מסע ציד נגד תומכי ופקידי ממשלת של צ'אווס בשעה שהתקשורת ה"דמוקרטית" שומרת על שתיקה חשאית.

במשך זמן רב, האופוזיציה לא הסתירה את רצונה לראות את צ'אווס מסולק ואפילו נהרג. הנשים והגברים ה"נוצרים" הללו מונעים לא ע"י אהבת ארצם אלא ע"י שנאה עיוורת - שנאה מעמדית. הם שונאים את צ'אווס משום שהם רואים בו מייצגם של העניים והמנוצלים אותם הם שונאים ומהם הם פוחדים. הוא העמיד את ההמונים על הרגליים וסייע להם להגיע להכרה בדבר כוחם. זוהי הסיבה האמיתי לשנאה העצומה לה זוכה הנשיא מצד העשירים.

ניצחון לאופוזיציה יהיה בגדר של אסון למעמד הפועלים וההמונים בוונצואלה. הוא יביא לביטול הצעדים המתקדמים בהם נקט משטרו של צ'אווס ולחיזוק האחיזה של האימפריאליזם וההון המונופוליסטי הפרטי בכלכלה הוונצואלית. הוא ידחף את הפועלים והאיכרים חזרה למצב ממנו הם מנסים בכל כוחם להימלט.

מאחורי ה"קואורדינדורה דמוקרטיקה" עומד כל המושחת והרקוב שבחברה הוונצואלית. בעלי האדמה, הבנקאים והקפיטליסטים אשר מצצו את דמם של ההמונים הוונצואלים במשך דורות ומכרו את וונצואלה לאימפריאליזם במחירי מציאה ריצפתיים, הסוכנים השכירים של וושינגטון והגנגסטרים הריאקציונים מכל הצורות והגדלים.

אלו הם הכוחות העומדים מאחורי האופוזיציה והקוראים להצבעת "כן" במשאל העם ביום ראשון. אלו כוחות נמצאים מן העבר השני? בצידו של צ'אווס נמצאים המוני מעמד הפועלים הנאבקים למען שכר ותנאים הוגנים, האיכרים הנאבקים למען אדמה, המובטלים הנאבקים על מנת להשיג עבודה ולחם, האינטלקטואלים המתקדמים הנאבקים למען תרבות, האנטי אימפריאליסטים הנאבקים למען חופש, הצעירים הנאבקים למען עתיד. אלו הם היורשים האמיתיים של בוליבר, מרטיו וצ'ה גווארה, צד בצד עם או של מארכס, אנגלס, לנין וטרוצקי. במילה אחת, כל החלקים החיים של החברה הוונצואלית.

במאבק המעמדי הזה אין לנו ספק היכן אנו ניצבים.

חברים! הפועלים והנוער של וונצואלה! הבה ונתאחד על מנת למחוץ את האופוזיציה ביום ראשון, ה-15 באוגוסט! אח"כ הבה נמשיך להילחם למען מהפכה עד הסוף!

למרות השקרים של התקשורת תומכת האופוזיציה ומסע הדיס אינפורמציה שהיא מנהלת, נראה שהאופוזיציה עומדת לחטוף את התבוסה שהיא כה ראויה לה במשאל העם של ה-15 באוגוסט. משאלי דעת הקהל מצביעים על כך שצ'אווס צועד בראש. כ-14 מיליון וונצואלים נחשבים כתומכים בטוחים בהישארותו של צ'אווס, או כתומכי בחירות מיידיות תוך 30 יום אם בכל זאת תתממש האפשרות הפחות סבירה וצ'אווס יפסיד במשאל. באחוזים מדובר על למעלה מ-50% מול פחות מ-40% של תומכי האופוזיציה.

שר המדע והתקשורת, ג'סי חכון, צוטט כמי שאמר כי כל המשאלים, כולל הללו שבשירות האופוזיציה, הראו על יתרון של לא פחות מ-10% לצ'אווס. השר הוסיף כי הרוב המכריע של הציבור כבר החליט כיצד להצביע וכי רק 10%-15% עדיין מתלבטים בקשר לדרך הצבעתם.

אנו מקווים שנתונים אלו נכונים. מתחילת התהליך המהפכני הוכיחו ההמונים הוונצואלים את בגרותם ואת תפישתם האינסטינקטיבית את הצורך הפוליטי. הם הביסו כל ניסיון של מהפכני הנגד. הפעם הזו איננה שונה. הניסיון של האופוזיציה להשתמש במכשיר "משאל העם" דומה לניסיון לבצע הפיכה צבאית תוך שימוש באמצעים חוקתיים, וניסיון זה עורר שוב את ההמונים לפעולה. המערכה למען הצבעת "לא" במשאל העם נתמכת בידי מיליוני בני אדם. זוהי התשובה לכל הפחדנים, הציניקנים ורואי השחורות. בפעם נוספת ניצבו ההמונים מול מהפכני הנגד והם חוסמים אץ דרכם. העובדה היא שמשאל העם הקודם היה תוצאה של הונאה בקנה מידה גדול כאשר באורח פלא, האופוזיציה זכתה לתגבור המוני מצד אנשים מתים. אולי הנוכחות של כל כך הרבה קרדינלים ובישופים הייתה אחראית להתרחשות הנס הזה.

כזו נחושה היא החלטתם של האויבים המעמדיים לסלק את הנשיא צ'אווס ש"ניסים" כאלו אינם בלתי אפשריים גם הפעם. עם הפועלים והאיכרים לעמוד על המשמר! אם האופוזיציה "תנצח" באמצעות הונאה על ההמונים לקחת את העניינים לידיהם. התשובה היחידה היא פעולה המונית ישירה בצורה של שביתה כללית ומהומות אשר יביאו לתפישת השלטון ע"י המוני הפועלים - הכוח הדמוקרטי היחיד בחברה.

אל לנו להשלות את עצמנו. ניצחון ההמונים במשאל עם אין פירושו שהמהפכה ניצלה. להפך. האויב יפתח במתקפה חדשה, עזה יותר. האנשים שבהנהגת התנועה הבוליבריאנית הסבורים שקבלת משאל העם תספק את האימפריאליסטים טועים. על המהפכה להגן על עצמה וההגנה הטובה ביותר על המהפכה היא ההתקפה. על הוועדות שנוסדו למען השגת ניצחון במשאל העם לשמור על קיומן גם לאחר ה-15 באוגוסט. יש להרחיבן ולהפכן דמוקרטיות לגמרי, כך שתכלולנה את הנדבכים הרחבים ביותר של מעמד הפועלים ונדבכים מדוכאים אחרים. הן צריכות להיות מקושרות ברמה המקומית, האזורית והארצית. מעל לכל, עליהן להיות מזוינות. רק אנשים מזוינים מסוגלים להגן על המהפכה מפני אויביה.

דבר אחד בטוח - כל עוד תמשיך האוליגרכיה להחזיק בצמתי מפתח של העוצמה הכלכלית בידיה, היא תמשיך להשתמש בעוצמתה כדי לחסל את המהפכה ובתוך כך לפגוע בממשלה שנבחרה באורח דמוקרטי תוך ניסיון להכין הפיכות חדשות, התנקשויות ואלימות.

הבה נגייס אם כן, את כל הכוחות, כדי להביס את האוייב ב-15 באוגוסא. אם נזכה, הבה לא נבזבז את הניצחון כפי שקרה בהזדמנויות קודמות, במו"מ ופשרות עם האוייב. הבה ונשתמש בניצחון כדי להרוס את העוצמה הכלכלית של האוליגרכיה לתמיד ונמשיך בביצוע המהפכה עד הסוף בוונצואלה ובשאר אמריקה הלטינית.

להביס את מהפכני הנגד!

הצביעו "לא" ב-15 באוגוסט!

הלאה האימפריאליזם והאוליגרכיה!

להמשך המהפכה עד הסוף!

אלן וודס, לונדון, 11 באוגוסט 2004

Read more ...

Join / affiliate to the campaign!

Make a donation!

Hands Off Venezuela's financial resources are limited so we rely on our supporters around the world.  Please make a donation of any size towards building the campaign